Kennethclery KennethcleryUK הדליק/ה נר לזכרו ב-13/01/2021: "IRS gets more relief payments out after delays - The IRS said that after initial problems, it is getting more of the second round of relief payments to taxpayers.".
טל הרט הדליק/ה נר לזכרו ב-07/08/2017: "מתגעג אח שלי.. כבר 7 פעמים ברצ. שאתה לא נמצא ביום הולדת שלך. יום בולדת 53 היה היום :-(".
עצוב לי שאתה כבר לא איתנו.היית דוד טוב ואני זוכר ממך הרבה דברים כמו הטיול שעשית לנו הילדים ביער בלילה ביום הולדת של עופרי וכל המעשים המצחיקים שעשית בארוחות.אני אוהב אותך אילי
עוד מעט כבר חלפו שנתיים.. והיום זהו יום הולדת שני שאתה כבר לא איתנו....
למרות החור העצום שנפער בליבי מאז שהלכת , והכאב העצום שהיום הזה מביא איתו והקושי הגדול שלי לעבור את היום הזה כשאני יושב פה בשלולית גדולה של דמעות אני יודע שעדיין זה צריך להיות יום שמח בשבילי , זה היום שבו אני אמור לחגוג ולהוקיר (גם אם זה בדמעות)
את הולדתך ו את כמעט 38 השנים שבהן זכיתי לבלות במחיצתך...
גם את הזמן שזכיתי לבלות איתך בילדותי , (אז כן, חטפתי ממך קצת מכות , שהייתי שמח לחטוף גם היום אם רק היית כאן)
ואח"כ את מעט הזמן שהייתי מצליח לסחוט ממך כשהיית חוזר הביתה מבית הספר , מהקיבוץ , מהטכני , מהצבא , וכו' ...
וכמובן גם את הזמן שבילינו יחד אח"כ , קודם כל בסלמנדרה , ואח"כ את השנים שלנו כאנשים בוגרים , כ הורים , ואת השנה עם זוגי ו דוגי....
אז כן אני בוכה אבל חוגג את יום הולדתך ומוקיר את כל הזמן שעברנו יחד , ואת כל הדברים שלמדתי ממך וספגתי ממך ושחלקנו במשך השנים,
אם זה מוסיקת רוק וג'אז שלמדתי לאהוב מלהקשיב לתקליטים שלך כשלא היית בבית והייתי שומע בלי רשות :-) ,
או לשתות אלכוהול , וויסקי ושאר משקאות מוזרים , ואפילו הטעם בנשים ו ב אוכל... וטיולים....
וכמובן את כל החוכמה והאהבה שנתת לכולנו והכי חשוב את הילדים המקסימים שגידלת ושעכשיו יגדלו בדמותך.
אז כן , אנחנו בוכים כל יום על האובדן הגדול , אבל דווקא ביום הזה , יום ההולדת שלך , אני מנסה דווקא להוקיר ולשמוח על כל מה שהיה וניתן לי
לא יודעת מה אני עושה פה בכלל בסיוטים הגדולים שלי לא הגעתי עד למקום כזה, החיים הכניסו אותי לסערה בילתי פוסקת, נמשכתי לתוך מערבולת ואני אפילו לא יודעת איך להרים את הראש למעלה. החיים זימנו לי משוואה, משוואה שלעולם לא אדע לפתור, משוואה עם נעלם, נעלם אחד ענק. משוואה שהפכה את חיי, הימים הפכו שחורים והלילות לבנים. קובי!!! אתה הנעלם שלי, אהוב נעלמת מהנוף , אך לא מהזכרון ולא מהחושים, בכל רגע אני יכולה לדמיין את דמותך, קולך, מגע ידך, מ..ת..ג..ע..ג..ע..ת נ..ו..ר..א אוהבת אחותך.
היום היית אמור לחגוג את יום הולדתך/ מירי יונה- בזאוי (חברה מהצבא)לקריאה
היום היית אמור לחגוג את יום הולדתך/ מירי יונה- בזאוי
אז אין לי כבר לאן להיתקשר....ולאחל מזל טוב אני מאמינה שלמרות זאת יש עלינו השגחה מלמעלה ויש מי שרואה הכל ויודע הכלו לכן אכתוב לך ואולי איכשהו מתישהו זה יגיע אלייך. אז הנה ביום הולדתך כשאתה כבר לא כאן יש לי האומץ לשתף אותך במשהו ...
אני אימא מיוחדת לילד מיוחד ...ילד בן 10 וחצי אוטיסט בתפקוד נמוך=התפתחות כשל תינוק בן שנתים לא גמול לא מדבר קורא או כותב ...והנה אתה שוכן במרומים אולי דבר אם המלאכים אולי הם יכולים לרפא מכאובים.
יש ילדים שאלוקים נגע בהם באצבע אחת מהססת ,שקופה יש ילדים שאלוקים נגע בהם באצבע בוטחת, אמיצה ויש ילדים שאלוקים מחזיק אותם חזק בכף היד ממאן להיפרד הם נולדים אל העולם הזה אבל משהו מהם נשאר איתו, הם קודם שלו ואחר כך שלנו ואנו מצווים להתבונן בהם להסתכל וללמוד משהו על הנגיעה האלוקית הזאת באהבה.
שני חברים שלי באותו בית העלמין/ מוטי שחר (חבר מהצבא)לקריאה
שני חברים שלי באותו בית העלמין/ מוטי שחר
שלום ,בשבוע שעבר פגשתי שני חברים שלי בבית העלמין משגב אחד עודד חשמונאי ז"ל והשני קובי הרט ז"ל אחד נפטר מסרטן והשני מתאונת דרכים .המשותף לשניהם זה אני ,לשניהם היה לי קשר מיוחד וארוך שנים ,חבל כואב ועצוב לי מאוד על פרידה משניים שאהבתי .מוטי
גלשתי לחפש דרך נסיעה לים המלח רך הבקעה והגעתי לסיפור חיים שלם/ משה שפיגלר (אין)לקריאה
גלשתי לחפש דרך נסיעה לים המלח רך הבקעה והגעתי לסיפור חיים שלם/ משה שפיגלר
כיד המקרה חיפשתי חוות דעת על כביש הביקעה כדרך להגיע לים המלח ומצאתי את סיפורו של קובי , התמונות , הסיפורים וחיים שלמים שפתאום נפסקו. אני משוכנע ומרגיש כי הכאב הינו משהו שאינו מרפה ולא ירפה לעולם. המילה "למה" עולה בטח טונות של פעמים ללא תשובה משמעותית. ניפגעי תאונות הדרכים אינם צועקים עבור הנהגים שממשיכים לסכן חייהם בכבישים ברמה ז' . מי יתן ולא תדעו עוד צער משה
זה לא אמיתי/ שניר עוזיאל
זה לא אמיתי רק אחרי לכתך אני רואה תמונות משפחתיות שנים לא התראנו. לפי התמונות אתה ניראה אבא למופת שאוהב את החיים ויודע להנות ולנצל כל רגע. דבר אחד אני מצטער שלא נפגשנו מספיק .אני מבקר בקביעות באתר ומסרב להאמין יש תמונה ישנה באתר כן ככה אני זוכר אותך פריק גינגי. זה ממש לא אמיתי .
אח שלי, גדול שלי, יקר שלי, עבר כבר שבוע והתחושה מחמירה, החבל מתהדק סביב הגרון, המחנק כואב, הכאב משתק, הלב כאילו איבד חדר. את החדר הראשון בליבי, החדר ששייך רק לך, החדר של המלך, מלך העולם ומי כמוני יודעת, אתה המלך כי אתה הגדול ולך מגיע הכל ואתה זה שיודע הכל, ומי יאמין שאני יגיד לו, זה משהו שאנחנו יודעים, מעולם לא היה צורך לקנות לך כתר, אתה נולדת איתו.
אותך תמיד שאלתי את השאלות הקשות וממך תמיד קיבלתי את התשובות הנכונות וההגיוניות, איתך שיחקתי, איתך רבתי, איתך יצאתי לבלות גם כשלא לא כל כך רצית, אחות נידבקת כזו שלא מרפה, אותך הערצתי ועדיין מעריצה, על החכמה, הכישורים האין סופיים.....
למי אני יספר שהתחלת לדבר בגיל 7 חודשים? הרי אף אחד לא יאמין. למי אני יספר שאת כל זכרונות הילדות אתה זה שמזכיר, מגיל שנה וחצי שנתיים, הלא אף אחד לא זוכר את עצמו מגיל כזה, רק קובי שלנו, "ילד פלא" המוסיקה שלך, כל כלי נגינה שנפל לידך ידעת להפיק ממנו את כל הצלילים הנכונים גם בלי ללמוד ובלי לדעת לקרוא תווים או אקורדים, הציורים המדהימים שהשארת על קירות ביתינו שהם גאוותנו, הפיסול וכל היצירתיות, הכישורים בעבודה, תמיד מקום ראשון, מקבל פרסים וסופי שבוע בזכות מצטיין רבעוני או מצטיין שנתי. אתה מצטיין בהכל.
אני תמיד בהערצה ימשיך לראות את עופרי וסיון שני בניך שגידלת וחינכת, אי אפשר לחנך יותר נכון, ילדים לתפארת מדינת ישראל כולה ולא רק למשפחתנו, אני אפילו מקנא ביכולות האלו.
קובי אני לא יכולה אני ניקרעת. מתגעגעת. רוצה לגעת, איך השארת אותי פה לבד, סמכתי עלייך שתישמור עליי, שנזדקן ונעשה שבתות ביחד, שתערוך את החגים, אני לעולם לא אדע לעשות כמוך, תמיד ידעתי שאני ישען עליך, המשענת נשמטה לי. אני כל כך אוהבת אותך, הרגליים רועדות לי, הידיים כואבות לי. אני רוצה אותך, אני בוכה ויודעת שאם אתה רואה אתה בטח כועס למה אני בוכה, לא יכולת לראות מישהו בוכה כי מייד היית מצטרף, אתה הכי רגיש בעולם, גבר שמזיל דמעה גם מהתרגשות. אני רוצה עוד ממך עוד ועוד ועוד. אני לא ניפרדת לעולם. תמיד איתך אחותך.
כל כך כואב.../ מאיה שמיר יעקוביאן
בשלוש השנים שעבדנו יחד, לא חלף כמעט יום מבלי ששוחחנו או התכתבנו ... בשלוש השנים שעבדנו יחד, למדתי להכיר אותך, את רוחב הלב שלך, את האצילות שלך, את הרצון שלך ללמוד ולדעת, את הרצון שלך להיות הטוב מכולם, את הדבקות שלך במטרה, את חוש ההומור (תמיד הימרנו את מי הסיגריות יהרגו קודם, אותי או אותך... והנה אותך לקח נהג מטורף ואני... הפסקתי לעשן לפני 5 שנים...).
במהלך השנים האחרונות, לא היינו בקשר, למעט SMS בחגים. בעיקר התעדכנתי מחברים משותפים, מה קורה אתך ומה העניינים, אך מס' הטל' שלך שמור אצלי בנייד ותמיד שמרתי לעצמי את הזכות להשתמש בו.
היום כבר לא אוכל...
קובי- תודה על שלוש השנים שעבדנו יחד, שלוש השנים בה היינו חברים, תודה לך על אין סוף זכרונות טובים (ובעיקר מצחיקים).
החלמה מהירה לסיוון ותנחומים למשפחה. זה פשוט לא נתפס...
רק אתמול נתקלתי בכתבה על התאונה הנוראית והוכתי כמו רבים אחרים בהלם.
קובי היה מנהל תיק לקוח שלנו בפאלפון ואני הייתי איש קשר של התאגיד (קיבוץ כפר גלעדי) מול פאלפון אך בעצם זה היה מול קובי כי מי הכיר את החברה הכרנו את קובי.
עבדנו עם קובי כמה שנים טובות וספגנו הרבה שעות קובי במשאים ומתנים ארוכים ומיגעים שנמשכו לעיתים שעות ארוכות וחלקי ימים וגם בשוטף.
היתה לנו הזכות להכיר אדם מדהים נעים הליכות וחבר אמיתי.
איש ישר הגון והוגן,עקשן אך תמיד בסוף מוכן להתפשר ובסוף תמיד הגענו למצב של WIN/WIN.
בכל פעם שדיבר על הבית בטלאל ועל הילדים קרן מאושר .
איחולי בריאות לבן שנפצע בתאונה הנוראית
תנחומי למשפחה מי ייתן ותמצאו את הכוח והחוזקות לקום ולחזור לשגרה בצל האסון הנורא.
צר לי..../ ויויאן(לביאה) ג. על אובדן איש יקר בעל אבא אח דוד הכל הוא היה בשבילכם הי זיכרו ברוך תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים נשמתו בגן עדן אמן ואמןןןןןןןןןןןן ולכם המישפחה מחזקת את ידכם שלא תדעו צער לעולמים!!!!!
לע"נ יעקוב (קובי) הרט ז"ל/ עופר אח כואב מירושלים לקריאה
לע"נ יעקוב (קובי) הרט ז"ל/ עופר אח כואב מירושלים
למשפחה היקרה מהתמונות המעטות שראיתי ניבט אלי אדם חם ואוהב שהנתינה היא נר לרגליו אדם במלוא כוחו ותנופת עשייתו בעולם .. ופתאום ....בוםםם אחד גדול...ואחריו הריק והאובדן והתסכול והזעם והבלבול והאין אונים..
אין מילים שיכולות לתאר את עוצמת הכאב היגון והצער על אבדה שכזו ועל מות שכזה. ואולם עליכם לאיזור כוח ולהתעלות מעל הרצון שמושך אתכם למטה ולכפות עליו את העליה כלפי מעלה, למען קובי היקר, למען ילדיו ולמען זכרונו ומורשתו שלא יואבדו גם הם.
גורלו של האדם נכתב לו בעת לידתו, משל יצא לאויר העולם עם תאריך החזרה לרבון העולם אף אדם לא יודע מתי עליו להחזיר את נשמתו לשמים אך יודעים אנחנו כי תכלית חייו היא לעשות טוב ולגמול חסד ולהשאיר רישום של טוב בעולם .
אני משוכנע ובטוח כי קובי התנהג כך וזה הרושם שהשאיר בעולם וכך היה רוצה שנלמד את ילדיו אחריו.
לקריאה
סגור
